Login

מהי סוגיא?

הקדמה

התלמוד הוא הסמל המעצב הייחודי ביותר של התרבות היהודית אלא שמאז קיומו המקורי כתורה שבעל פה, מתחדשת ודינמית, הוא הפך למשהו שהוא מעולם לא היה אמור להיות – ספר עתיק וחתום.
לפיכך שמנו לנו למטרה להחיות את השיח התלמודי ולהנגיש את המתודולוגיה התלמודית על ידי יצירת פלטפורמה טכנולוגית לבית מדרש מודרני וחדשני.
ייחודה של פלטפורמה זו יהיה בפורמט ייחודי שיאפשר החייאת הדינמיקה מלאת החיים של הדיון הרב-קולי בסוגיות העכשוויות ביותר.
הפלטפורמה החדשנית, במיזם ייחודי זה, מאפשרת לנו לשרת קהילות וקבוצות ענין שונות המעונינות בשיח פנימי ובמקביל להקים בית מדרש מרכזי, מעין מעבדה של סוגיות שיפותחו על ידי היזון חוזר בין “חכמי העם היהודי” העכשוויים – קהילת מומחים, הוגים, מנהיגים חברתיים, חוקרים ורבנים. עם רשת בתי מדרש של קהילות ענין בישראל ובתפוצות כאשר בין שני עולמות תוכן אלו יתקיימו באופן מתמשך הן דיאלוג תלמודי והן היזון חוזר.
סוגיא מציעה פלטפורמה דיגיטלית ייחודית לחידוש השיח באמצעות כלים טכנולוגיים חדשנים המבטאים, יותר מכל, את העידן העכשווי: בית מדרש מקוון המשלב את האפיונים של פורומים אינטרנטיים, רשתות חברתיות וויקיפדיה עם המתודולוגיה התלמודית.

מטרות המיזם

הצורך בשיח נורמטיבי יהודי: המשבר הערכי בחברה הישראלית שקוף לעין כל. מצד אחד משבר בחברה החילונית הנובע מהויתור הפוסט-מודרני על “ערכים” מחייבים וכניעה למתירנות ולתרבות הרייטינג והצריכה ומצד שני צמצום האופק היהודי של החברה הדתית לעניינים שבכשרות / שבת ו/או לעיסוק כמעט אובססיבי בהצנעתה / צניעותה של האשה. הפרויקט שלהלן איננו בא לקבוע לאף אחת מהחברות “נורמות” ודרכי התנהגות אבל מטרתו היא לייצר שיח שיציף ויעמיק את הדיון בשאלות ערכיות מכל תחומי החיים.
רשתות חברתיות: הפייסבוק חשף את הצורך שקיים בחברה העכשוית לדיאלוג בין חברים בקהילות שונות (גם לוקליות, גם מקצועיות ואחרות). הדיאלוג הזה שעקב מירוץ החיים המודרניים איננו יכול להתקיים פנים אל פנים באופן שוטף ותדיר, מצא את מקומו בפייסבוק ובשאר הרשתות חברתיות. אלא שלצערינו אופיו של הפייסבוק ייצר בעיקר שיחות חולין קלילות או במקרה הטוב גיוס אנשים לפעולות מחאה וכדומה ופחות דרבן עד כה שיח מעמיק ומשמעותי יותר. הפרויקט שלהלן מבקש להשתמש במודל הבית מדרשי כדי לייצר שיח מסוג חדש/ישן, שיח כמו תלמודי.
הצורך בתלמוד עכשוי: התרבות היהודית, ככל תרבות, היא מגוונת ועוסקת בכל תחומי החיים. יש בה הגות, משפט, מוסר, פולקלור, אמנות ועוד ועוד . אין חולק על כך שאחד המימדים הבולטים בה הוא הדיון הנורמטיבי שלבש את צורתו הייחודית במידה רבה במחלוקת התלמודית [1]. התלמוד ממהותו :”לא ניתן להיכתב” הוא נוצר כ”תורה שבעל פה” , כדיון שהוא לעולם דינמי וקונטקסטואלי כיוון שהחיים דינמיים, הוא דורש דיון מתמשך בלתי פוסק ועושר דעות מכיוון שהחיים עצמם מורכבים הם מכדי רדוקציה לדעה או להחלטה אחת סגורה וקבועה [2]. הדיון הזה חוצה גבולות זמן שכן בכל דור ודור הוא נדרש להתמודד עם מציאות חיים משתנה: “יפתח בדורו כשמואל בדורו” [3].

בית המדרש המקוון

כאמור “סוגיא” שואף להיעזר במדיה הטכנולוגית-תרבותית של האינטרנט כדרך לעורר מחדש דיון מעין תלמודי לכל שאלות החיים במסגרת בתי מדרש וירטואליים. מדיה זו, כמו התלמוד, היא דיאלוגית במהותה אך בניגוד לתורה שבעל פה שהיתה בסכנת שכחה האינטרנט יכול לשמר את הדיון החי. לפיכך הוא מתאים להמשיך את רעיון התורה שבעל פה הדינמית והמתפתחת מבלי לחשוש לאבדן זכרון המסורות והדיונים בזמנים ובמקומות אחרים.
מצד שני, בניגוד לאינטרנט, אחד ממאפייניו הבולטים של התלמוד הוא בהיותו ערוך, מסונן ומנופה. כאן יש פתרון, לחסרונה העיקרי של המדיה האינטרנטית הפרוצה לכל דיכפין, ובגלל היותה נטולת עריכה נעה לרוב בין המכוער והדוחה ועד לטריוויאלי ולבנאלי.
שאיפתנו היא לעורר דיון בסוגיות אשר יעסקו בכל שאלות החיים העכשוויות – מנושאים כמו המשפחה החדשה, דילמות הפנאי והתרבות, שאלות חלוקת העושר הלאומי, מוסר המלחמה, עיצוב החג והמועד העכשווי ועד לשאלות היחס לסביבה והדרך להגנתה ועוד. כמפורט בקישור זה [4].
הפרויקט יבנה משתי שכבות עקריות. אתר האם יתבסס על דיון של חכמי העולם היהודי בינם לבין עצמם ויחדש שיח חסר בין מנהיגות רוחנית, חברתית ותרבותית בעם היהודי [5].
במקביל הפרויקט יאפשר לכל קהילה באשר היא בית מדרש וירטואלי משלה – בו תוכל לקיים את הדיון ה”תלמודי” שלה באופן עצמאי. במקביל כל בתי המדרש הללו יחובר יחד במעין רשת של רשתות לדיון מרכז ומתמצת בין בתי המדרש השונים. במילים אחרות: בית המדרש המקוון ינסה לזווג את היתרון הדיאלוגי הדינמי והמשמר של המדיה החדשה עם המימד העריכתי, המסונן, האיכותי והמעמיק של הספר העתיק.

מבנה הסוגיה האינטרנטית

אנו שואבים את המודל העיצובי והדיאלוגי של התלמוד החדש בעיקר מצורתו הייחודית של דף התלמוד שהוא ייחודי בספרות העולם: המבנה הדיאלוגי הפתוח והמתמשך הוא לבו של הפרויקט.
סביב כל סוגיה תבנה מעין “משנה”: הצגת עמדות פתיחה של מומחים באותו התחום בצד סקירת מקורות מגוון החל מהמקורות הקדומים ביותר שלנו ועד לדיונים בדורות האחרונים, דתיים וחילוניים, ישראלים ובני התפוצות בשילוב טקסטים ספרותיים ומחקריים מהעולם כולו.
על בסיס אסוף ועריכת המקורות הללו (“המשנה”) – יפתח הדיון ל”חכמים” – להוגים וליוצרים ולאישי התרבות של הדור הזה (“הגמרא”). הדיון יהיה בבסיסו דיון פנימי של אותם “חכמים” עכשוויים אבל הוא ייחשף החוצה לכלל הגולשים וגם להם תהיה זכות השתתפות בדיון (אמנם רק לאחר עריכה וסינון המוץ מהתבן).
החכמים השונים יתמכו את עמדותיהם במקורות שירוכזו בהדרגה במעין “דף מקורות מרכזי של קטעי ספרות, עיתונות, קולנוע, שירה, קטעי הומור Jew-Tube יהודי וכו’. גם כאן אנו מנצלים את כוחו של האינטרנט crowd-sourcing איכותי [6].

בתי מדרש של קהילות בעלי הענין

בכוונתנו לייצא את התכנים מתוך אתר האם אל בתי מדרש מקצועיים ו/או קהילתיים. על קהל היעד ניתן למצוא מרכזים קהילתיים גאוגרפיים, קהילות מקצועיות, ארגוני נשים, מתנ”סים, ארגונים חברתיים. כמו גם בוגרי מוסדות חינוך, בתי ספר, סטודנטים, בוגרי מכינות קד”צ, ישיבות ומדרשות.
כל ארגון או קהילה יוכל להפעיל בית מדרש תלמודי / מקצועי משלו בעזרת “אתר משוכפל” שיהיה סגור רק לחבריו. מקורות הדיון יוכלו לבוא מאתר האם של התלמוד של גדולי העם היהודי המנופה והערוך, מבתי מדרש אחרים המשתתפים בסוגיא או לחילופין מעולם המידע הרחב שבאינטרנט. כשעורכי בית המדרש הספציפי יתאימו אותו באופן מודולארי לצרכי הקהילה הספציפית ויוכלו להיווצר על ידי חברים בבתי המדרש עצמם. לחילופין יוכלו חברי הקהילה ליצור לעצמם את השיח והדיון המקצועי הרלוונטי רק להם ע”פ המתודולוגיה התלמודית.
מעבר לפעילות הפנימית של אותם בתי המדרש, יש כאן הזדמנות מרגשת למעין “תלמוד” של כלל העם היהודי שכן התכנים המקוריים ובעלי הערך שיעלו באתרי בתי המדרש – יוזרמו למערכת של תלמוד האם. בנוסף יוכלו משתתפי בתי המדרש הספציפיים לייצר באמצעות הפלטפורמה שיקבלו סוגיות חדשות לפי רצונם. במידה וסוגיות אלו יהיו בעלות ערך כללי הן ישולבו חזרה בתלמוד האם שיופץ לכלל בתי המדרש וחוזר חלילה בכך ייצרו תנועה דו-סטרית של רעיונות ודעות מהאליטות אל כלל העם וחזרה.